פעולות פשוטות שמבטיחות הצלחה בגיוס עובדים

על מעסיקים מוטלים חובות על פי חוק עוד טרם מתקיימים יחסי עובד- מעסיק בינם לבין המועמד לעבודה- חובות אשר בגין הפרתם מוסמך בית הדין לעבודה לפסוק לעובד פיצוי, גם אם לא נגרם נזק כספי לעובד.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר חל על מעסיק של מעל 6 עובדים, קובע כי מעסיק לא יפלה עובדים בקבלה לעבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, הריון, טיפולי פוריות, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, מוצאם, מקום מגוריהם, שירותם במילואים וכו'.

החוק משפיע על שני אספקטים בגיוס עובדים- פרסום המשרה וראיון העבודה:

פרסום משרה

מודעת ה"דרושים" אמורה לעסוק ברקע המקצועי הנדרש ובתיאור התפקיד בלבד. טרם פרסום המודעה יש לוודא כי נוסח ההודעה אינו מפלה. כך יש להימנע:

  • מפרסום מודעה מפלה בנוגע לגיל, מין, מוצא, דת או לאום.
  • מאפליה ישירה, לדוגמא: "דרושות בחורות נאות" או "דרושים בחורים צעירים".
  • מאפליה עקיפה, לדוגמא: אם התפקיד דורש תקשורת מילולית מעטה, אין לציין במודעה שנדרשת שליטה גבוהה בשפה העברית.

במקרה אשר נדון בבית הדין לעבודה הוגש כתב אישום נגד מעסיק, שפרסם מודעת דרושים אשר כללה שירות צבאי כתנאי לקבלת המשרה. בית הדין קבע כי מדובר באפליה עקיפה פסולה של קבוצת הערבים במדינת ישראל (אפליה מטעמי לאום), וכן של קבוצת החרדים במדינת ישראל (אפליה מטעמי דת).

יחד עם זאת, החוק מבחין בין אפליה אסורה להבחנה מותרת, הנובעת מאופיו של התפקיד. למשל:

  • כאשר אוניברסיטה מפרסמת מכרז למרצה, הבחנה מותרת היא היותו/ה בעלי תואר דוקטור;
  • כאשר מדובר במשרת מרכזנ/ית, סביר שדרישות התפקיד יכללו שליטה מלאה בשפה העברית;

ראיון הקבלה – מה מותר ומה אסור לשאול?

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי חל איסור על מעסיק להפלות מועמדים לעבודה, או לדרוש מהם מידע מפלה.

להמחשת האיסור נציג מספר שאלות אשר מומלץ להימנע מהן בראיון עבודה :

  • חל איסור לשאול שאלות הנוגעות למעמד אישי– "האם את/ה נשוי/ה?", "מה מצבך המשפחתי?".

אבל, מותר לשאול: "ספר/י קצת על עצמך ועל קורות חייך".

  • חל איסור לשאול שאלות הנוגעות להיריון ולהורות– "האם יש לך ילדים?", "האם את/ה מתכנן להקים משפחה?", "יש לך סידור לילדים?".

אבל, מותר לשאול: "אנו דורשים במקום העבודה X שעות עבודה בשבוע. האם תוכל להתחייב למספר שעות עבודה כזה?"

לעניין זה, למשל, פסק בית הדין פיצוי של 50,000 ₪ לטובת מועמדת חרדית לעבודה, שנשאלה בראיון העבודה לגילה, למצבה המשפחתי, ולתכנון עתידי של משפחתה. במהלך הריאיון נאמר למועמדת כי היא בעלת הכישורים הנדרשים למשרה, אך החברה מחפשת עובד שיכול להקדיש עצמו באופן מלא לתפקיד, עם יכולת לעבוד שעות רבות ונכונות לנסוע לחו"ל בהתראה קצרה, וכי מצבה המשפחתי והמגזר הדתי אליו היא שייכת עלולים להפריע.

  • חל איסור לשאול שאלות הנוגעות לשירות צבאי ו/או שירות מילואים– "האם שרתת בצבא?", "כמה ימי מילואים את/ה עושה בשנה?"

אבל, מותר לשאול: "העבודה דורשת ניסיון בתנאי שטח והכשרה צבאית, האם אתה עומד בתנאים אלה?"

  • חל איסור לשאול שאלות/הערות הנוגעות לגיל– "בת כמה את/ה?", "לא הייתי מאמינה שיש לך ילדים כאלה גדולים…"
  • חל איסור לשאול שאלות הנוגעות למצב הבריאותי– "האם אתה בריא?"

אבל מותר לשאול: "עבודה זו דורשת כושר פיזי טוב, האם תוכל לעמוד בזה?"

שמירה על כללים אלה תימנע מכם, המעסיקים, אחריות פלילית ואזרחית, וכן קנסות שעשויים להטיל מפקחי העבודה של משרד הכלכלה מכוח החוק להגברת האכיפה.

 

 

 

 

למאמר הבא
דילוג לתוכן