הנ.ב. הפרקטי של "פתחתי חברה בדלאוור":
מעטים עורכי הדין הישראלים שהיו בבית המשפט לענייני תאגידים בדלאוור. כשהיינו שם נזכרנו ב-3 יזמים שליווינו באחרונה.
הם היו שלושה מייסדים ישראלים – אמריקאי, אירופי וישראלי מישראל, שהקימו סטארטאפ פורץ דרך.
כיוון שהשוק המיועד שלהם היה בארה"ב, הרוב נאלץ להסכים עם השליש האמריקאי ולהתאגד בדלאוור – כאמור, עיה"ק של עולם התאגידים הגלובליים.
אמנם היה להם מובן שלאמריקאי יהיה יתרון במקרה של סכסוך, אבל האמת היא שכמעט לאף יזם אין רצון בשלב כזה, או צורך, או יכולת, לצפות שיידרש להליך משפטי בארה"ב.
לכן באותו מקרה, התמקדנו בהסכם בעלי מניות חכם ומאוזן, עם הגנות אחרות.
כשהמשפט אליו באנו התחיל, קיבלנו קדימון לשנת 2036 של אותם שלושה יזמים.
לא רק זה – במקביל גם הסתבר שהעניין אצלם כבר התעורר.
כאשר שוקלים מקום התאגדות, ולמרות שדיני דלאוור כאמור מזמינים ונוחים, ואינטואטיביים לישראלים, זה לא רק בון טון "לפתוח חברה בדלאוור".
זו ה-זירה של החברות הגדולות בעולם וככזו היא כרוכה בפרוצדודות יקרות ולא מוכרות, וכל הליך בה עולה מיליונים – ובעיקר, הרחק ממוטת השליטה שלכם.
חייבים לקחת בחשבון שאין חוכמות בארה"ב הטכנוקרטית, ומצד שני שטעויות קורות וגם רמאויות, ושמי שמתחכם שם, יספוג הפסד – ומי שחסר הגנה, יישאר מקופח לנצח.
לכן, מצד אחד, כדאי מאוד לא להיות חכמולוג וחסכן, ויש להסדיר בשבע עיניים ובאופן מתמשך, את נאותות תהליכי הממשל התאגידי שם. וזה ממש לא "כמו בישראל", או מחייב שזו תהיה חברה "גדולה".
ומצד שני, במקרה שיש לכם חברה דלאוורית, אתם בהחלט רוצים גם להיות חכמולוגים וחסכנים – מדעת.
אפתיע ואומר, שדווקא מינוי עורך דין ישראלי, קל וחומר לשוטף, יכול להתברר כיתרון משמעותי שיכול לעשות גם עבורכם הבדל עצום, וביתרונות נגענו בפוסט הקודם.
בתמצית: מנו מטעמכם פרויקטור מראש, או "בודק" בדיעבד, שמסוגל בכל עת להנגיש את הדין תוך היכרות עם החברה ועם מה שחשוב לכם, שיידע להשלים את החסר בגמישות ויצירתיות מחשבתית, ויכווין את הממשל התאגידי שם בהתאמה עבורכם.
מה גם, שדווקא עו"ד ישראלי "יקר", יוכל לקצר ולייעל את הדרך ביסודיות רבה, וחשוב לא פחות, בחיסכון של 75% – 80% מאותן שעות עבודה ממש לעומת מה שתשלמו שם.
הניסיון מלמד שעורכי דין ישראלים מנוסים יודעים לייצר ערך רב גם בעסקאות ופרויקטים משפטיים בזירות אחרות, תוך יתרון בהבנת הצורך והשפה של הלקוחות הישראליים.
בסיכומו של דבר, צריך לזכור שהזרעים של כל הליך משפטי נשתלים הרבה לפני שהחשיפה או הסכסוך מתעוררים – והשאלה היא לא רק היכן "פתחתם חברה", אלא כמה השקעתם מחשבה בתכנון וכמה בתחזוקה השוטפת, והאם מנעתם ומזערתם חשיפות בכל הקשור לממשל התאגידי.
כי שם זה קריטי מאוד מהיום הראשון גם בחברות פרטיות.
